הבינדלי נפוצה ברחבי האימפריה העות׳מנית בחצי השני של המאה ה-19, ונלבשה ע״י נשים ערביות ויהודיות ממעמד גבוה באיסטנבול, דמשק וירושלים.
קטע על הבינדלי ממוזיאון ישראל:
״משנות החמישים של המאה ה-19 ועד למפנה המאות אימצו נשים יהודיות אופנה חדשה של שמלות כלה שרווחה בקרב נשות הבורגנות התורכית. שמלות אלו, שנודעו בשמן התורכי בינדלי ("אלף הענפים"), כוסו ברקמה מאוחזת כבדה ועשירה של חוטי מתכת מוזהבים על רקע אריגי קטיפה כהים או אריגי סאטן משי בגווני פסטל. דגמי הרקמה היו זרי פרחים העולים ומתפרשים מתוך אגרטלים או מוטיבים צמחיים מסוגננים אחרים. בגזרת השמלות, כמו בסגנון הרקמה, המוכר בכינוי "הבארוק התורכי", ניכרת השפעה אירופית. שמלות אלו ציינו שלב מעבר בסגנונות הלבוש — מן האנטרי המסורתי אל שמלת הכלולות הלבנה האירופית, שנכנסה לאופנה בראשית המאה ה-20.״
אישה יהודיה לובשת בינדלי: https://www.imj.org.il/collections/516650?itemNum=516650
לעיתים, לאחר שאישה הלכה לעולמה שמלתה נתרמה כפרוכת לבית הכנסת: https://www.imj.org.il/he/collections/516412