מלחמת ששת הימים עוררה ברוז'י בן יוסף את המודעות הפוליטית ואת הצורך במציאת דרכים להידברות בדרך להסכם שלום. הנהירה ההומנית של ישראלים לשטחים הביאה איתה גם את המפגש עם התרבות המקומית ולחשיפה לבדים ולרקמות פלסטינאיות. נשים ישראליות רכשו שמלות רקומות בשווקים, פרקו אותן והשתמשו ברקמה זו כעיטורים. שימוש זה לא נראה נכון בעיני רוז'י. השמלה נתפסה בעיניה כיחידה עיצובית, תרבותית אחת שלמה שאין לגעת בה. אמונתה בצורך וביכולת ליצור דו קיום בין שני העמים הוביל אותה לבחירה בבד הכאפייה לעיצוב בגדי לבוש.