החולצה נתרמה על ידי רעות אילן שפיק, בת קיבוץ כיסופים, לזכר אחייניתה נויה דן וסבתה של נויה, כרמלה ז״ל שנרצחו בממ״ד בביתן בקיבוץ בבוקר ה-7.10.2023. רעות נולדה וגדולה בקיבוץ כיסופים. אביה של רעות, שלומי אילן, ואימה, אהובה אילן, היו ממקימי הקיבוץ בשנת 1951. בבוקר ה-7.10 לא היתה בקיבוץ. אחיה הסתגר עם בת זוגתו, גלית בממ״ד ביתם, בעוד בתה של גלית, נויה שביקרה את סבתה כרמלה באותו סוף שבוע, הסתגרה עימה בביתה, מרחק כמה מטרים. במשך 30 שעות לא התקבל סימן חיים מנויה וכרמלה ז״ל, רק כעבור ימים רבים, התברר מר גורלן של השתיים. נויה היתה בת 12 בלבד בהירצחה.
החולצה עוצבה ויוצרה במסגרת פרוייקט ״עוטף״ של מסעדת ה״אחים״ בו עוצבו 23 חולצות לקיבוצי ויישובי העוטף. על החולצה סרט מסקינגטייפ ועליו המספר ״500״ בכתב ידה של רעות, המציין את מספר הימים שעבר מאז ה-7.10, ואת מספר הימים שהחטופים עדיין נמצאים בשבי. לצד הסרט סיכת ״כיסופים״ בעיצובו של טל שפיק, בן זוגה של רעות, לצד הסיכה הצהובה המסמלת את המאבק להשבת החטופים. החולצה מחוררת מהסיכות הרבות שנעצה בהן רעות לאורך השבועות הרבים של המאבק.
