מטפחת מתוך שיתוף הפעולה בין מאיה בש לנסטיה פייביש סביב חוויית ההגירה מברית המועצות לשעבר ועלייה לארץ. מאיה ונסטיה חולקות סיפור דומה של הגירה בתחילת שנות ה-90 ניתוק וחיפוש אחר תחושת שייכות – חוויה שהפכה לנקודת מוצא משותפת למחקר יצירתי.
הקולקציה משלבת רקמות ידניות שמאיה ונסטיה בנו יחד ומורכבות מאלמנטים שליוו את העלייה וההקשר התרבותי לשורשים וברית המועצות. במהלך שיחות משותפות בין מאיה לנסטיה עלה אלמנט המעטפה כמרכזי בחווייתן. אובייקט שמסמל קשר מרחוק, תיעוד וזיכרון. שתיהן כתבו מכתבים כחלק מהתהליך: נסטיה כתבה לאביה, ומאיה לחבריה.
גרפיקה של מספרי המיקוד שהתנוססו על גבי המעטפות מהווה בסיס לרקמות וההדפסים בקולקציה, אלא שהספרות הוחלפו ממספרי המיקוד לשנים שמייצגות את שנות העליה הגדולות: 1990 ,1991 1993 וגם 2022 (העליה בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה).

צעיפי הסאטן משחזרים את סמליות הצעיפים שהיו קושרים לפיונירים (חברי תנועת הנוער) בתקופה הסובייטית. עליהם הדפס בדוגמאת רקמה בעברית וסמל של יונה: יונת הדואר -יונת השלום. צעיף זה הוא צעיף אדום עם הדפס דמוי רקמה בצבע לבן, בהדפס יש את המילה "אמא" בנוסףיש חותמת שחורה על הצעיף "מאיה בש, המהגרת".