הוצג בתערוכה ״צווארון כחול לבן״ ב-2018. התערוכה היתה חלק מאשכול התערוכות ״לחן עממי״ שהוצגו בבית האמנים בתל אביב.
מאיה בש:
מציאת קשר בין הפאר והתרבות הרוסיים למינימליזם ולדלות החומר הישראליים אינו ברור מאליו, ובמבט ראשון קשר כזה נראה תלוש. עם זאת בעבודתה מצליחה מאיה בש, שעלתה ארצה שנתיים לפני התפרקות ברית המועצות, למצוא בשתי התרבויות קווי דמיון רבים המהווים נקודת מוצא לכתב היד הייחודי שלה. בימי המשטר הקומוניסטי אי אפשר היה למצוא או לרכוש בקלות אופנה בברית המועצות, והמלתחות הורכבו מליקוט פריטים בארונות הבגדים של אימא, סבתא, האח והדוד – הכרח שהוליד יצירתיות המאופיינת בגזרות בסיס וחוסר מגדר, אך עם זאת בעודף צבע וחיים, יצירתיות המאפיינת גם את עיצוביה של בש וגם את סגנון הלבוש והלך הרוח המקומי בישראל.
איכויות העיצוב של בש מתגלות בתשומת הלב לפרטים הקטנים: אם זוהי התווית התפורה לתחתית השמלה ומספרת את ״תולדות חייה״ ואת תולדות חייו של מי שיצר אותה או משיכת הצבע הלא־סימטרית שנוצרה בעקבות תהליך הדפסת המשי הידנית על הטי שירט. המעצבת הוגה ומייצרת פריטי אופנה המגשרים על הפערים התרבותיים בדייקנות מופתית.
